העובדים הינם המשאב היקר ביותר שיש לנו.
מניסיוני ככל שהארגון גדל, לא מעט מנהלים מתרחקים מהעובדים שלהם מבחינה רגשית וממוקדים משימות ותוצאות מבלי לשים לב שהדבר מוביל לשחיקת עובדים, תחלופה מרובה וביצועים נמוכים.
עלינו להתייחס לרגש בניהול כאיכות הניהול, וכלי שכל מנהל חייב להחזיק בו לטובת הצלחת עובדיו והצלחתו האישית.
פונים אליי מנהלים ואומרים: ״מה אני גננת?״ - התשובה היא לא, אך עלינו להיות שם עבור העובדים שלנו, וכמנהל עלינו לתת מענה ללא מעט צרכים של העובד, כדי לייצר ביטחון פסיכולוגי שמייצר יצירתיות ומעוף. על המנהל להיות קשוב, אמפתי ומעשי כדי להוביל לפתרון קונפליקטים והובלת תהליכים ומשימות קדימה.
״הבוס שלי הוא בפרטים הכי קטנים ומשגע אותי״ - עוד משפט שחוזר על עצמו, ועלינו להבין שניהול ״מיקרו״ מייצר סגירות, חוסר ביטחון לטעות ומכאן היצירתיות בארגון פוחתת.
לכן אני מאמין שניתן לעזור לכל מנהל לפתח אמון בעובדיו, תוך שימוש בכלים שמעניקים שקיפות של תהליכים, סטטוס משימות ויעילות, מבלי לפגוע בתחושת העובד.